פנינים מדמעות

אנשי שלומנו, שואלים לשלומנו
השלום שאיננו, הוא שלום בלהות
למי שבעדנו, קשה לראות
איך עוברות עלינו, השעות

עושים פנינים מדמעות,
פנינים מדמעות.
עושים פנינים מדמעות,
פנינים מדמעות.

חולי ירח, מחכים לאורח
הזמן בורח, מתיבת ההפתעות
למי שבעדנו, קשה לראות
איך עוברות עלינו, השעות

עושים פנינים מדמעות,
פנינים מדמעות.
עושים פנינים מדמעות,
פנינים מדמעות.

גם ידידנו הטובים ביותר,
לא יצליחו תמיד להזדהות,
עם אותה תפילה שהפחד יוצר,
מהשפתיים, מבין האצבעות.
היינו חכמים יותר,
אם לא היינו מחכים לאות.
העניינים יגעים, העיניים יגעות.

עושים פנינים מדמעות...

מילים: מאיר גולדברג, לחן: רן בגנו