שמים אחרים

שמים רחבים מעל
וחורף קר וקיץ קל:
אני גדלתי בין חומות ומבצרים.
היינו מטפסים בהר,
או מטיילים אל הנהר,
אבל תמיד הרגשנו שם כמו זרים.

ועכשיו, אני סובב באור זהב,
מעלי – שמים אחרים.
רק היום מותר לחלום על כל מקום
ולזכור נופי ילדות קרים.

שלגים ואפודות חמות,
סוסים ומזחלות חומות –
מותר לזכור רק מה שאז היה נעים.
ובבקרים הכי טובים
לשוק היינו מתגנבים –
אני זוכר את הריחות, את הצבעים.

ועכשיו, אני סובב באור זהב . . .

מילים: חיים קינן, לחן: רוסי עממי