הספירה לאחור

בירכתי גנו או בפאת שדהו איש עומד
ואור זרוע לו. רכות של דמדומים. נשען
אל גומחה שבגדר, מתמכר לחסד שעת האור
האחרונה. לפרישה זמנית מהמולת ההיסטוריה
משאון הממלכה מחטאי העולם הזה וכל
שאר-העולמות האפשריים ונותן לנשיבה
הקרירה של אוויר-הערב אשראי אינסופי
להרחיף את גבעולי-העשב, להנשים את הריאות,
לעטוף את פעימת-הלב כנטיפים בעלטה.
להתמסר לריטואל שקט של חרטה
בקצה הנדודים. איש ולילו
איש ואדמת-רוחו
עכשיו, עד שתיגע בנצח,
תחל הספירה לאחור.

מילים: נתן יונתן, לחן: זיו יונתן