אורחי לילה

באמצע הלילה, שמעתי לפתע,
שריטות מוזרות על דלת ביתי.
מיהרתי לפתוח, באמצע הלילה,
חתול מרופט שכב ממולי.

גופו הקטן מכוסה בוץ ודם,
חתול משוטט לבדו בעולם.
אמרתי לו: "בוא, היכנס ידידי,
הלילה הזה תישאר בביתי".

באמצע הלילה, שמעתי לפתע,
קולות נגיחה על דלת ביתי.
מיהרתי לפתוח, באמצע הלילה,
תייש פצוע עמד ממולי.

זקן מגולח, קרניים שבורות,
תיש עומד בעיניים דומעות.
אמרתי לו: "בוא, היכנס לביתי,
הלילה קשה גם לך וגם לי".

עכשיו, בביתי אין פחד,
הם כבר ישנים.
זה לצד זה לצד זה לצד זה,
לצידי.

אחר כך הרעידו באמצע הלילה,
דפיקות חזקות את דלת ביתי.
פתחתי מיד, ולרגע נבהלתי,
שועל מבוהל עמד ממולי.

זנבו היפה נתלש בזדון,
עיניו עייפות, אין בו כוח רצון.
אמרתי לו: "בוא, היכנס גם אתה,
בבית הזה יש מקום בשבילך".

עכשיו, בביתי אין פחד,
הם כבר ישנים.
זה לצד זה לצד זה לצד זה,
לצידי.

בתוך הדממה שבאמצע הלילה,
שמעתי קולות אנחה אבודים.
פתחתי את דלת ביתי ומצאתי -
אדם, בן אדם ניצב ממולי.

מגבעת קרועה, מעיל בלי כפתור,
פנים מביטות בי בלילה שחור,
נבהלתי מיד מהקור בעיניו,
טרקתי מיד את דלתי בפניו.

עכשיו, בביתי יש פחד,
קור חודר לשיר,
מי זה אורב לי מעבר לקיר?

עכשיו, בביתי יש פחד,
חושך וכאב,
צער גדול משתק את הלב.

מילים: חוה אלברשטיין, לחן: גדעון כפן