ריק חדרי

ריק חדרי ודומם, ואני לבדי
אך נדמה לי: ליבך עוד נשמר עמדי,
נשמתך עלי מרחפת,
חבתך את לבי מלטפת.

כבר קצרו הימים, וכהים דמדומים,
וערבי הבדידות ארוכים, שוממים...
התזכור את אורך יומנו,
את עצבות חלומנו?

שם בקצה השדות, בין גלי ערפילים,
שם השמש שקעה ופשטו הצללים...
ומדוע ליגון שקיעתנו
תמשך נשמתנו?

ומדוע מכל השעות - יחידה
החיה לעולם - היא שעת הפרידה?
נשמתך עלי מרחפת
חיבתך את ליבי מלטפת

מילים: אלישבע, לחן: חוה אלברשטיין