להקת קאברים

נעלי בית בצורת ארנבים
עכשיו היד שלה רועדת
יושב איתה, רק מנסה להבין
והיא, כשעצוב לה היא שותקת

אומרת- "שכח אותי. מי אני...
אני בכלל לא מיוחדת
קח אותי, אמיתי
את מה שטוב אני רק מאבדת
ואני כמו להקת קאברים של חיים אחרים"

"איך לא הקשבתי אז לאימא שלי
עכשיו אני כל כך פוחדת"
לקח בדיוק סיגריה ועוד כוסית
עד שהדמעות התחילו לרדת

אומרת- "זה כבר שנים
לא, אתה לא תבין
האדמה מתחתיי רועדת
ואיך תמיד זה קורה רק לי
אני אף פעם לא לומדת
ואני כמו להקת קאברים של חיים אחרים
אני כמו להקת קאברים של חיים אחרים
של חיים אחרים".

מילים: יוחנן קרסל, לחן: יוחנן קרסל