לפעמים

לפעמים
בלי כיוון מסוים
אני בפיג'מה בלי שרוולים יורד
אל הים
מתחבק
עם החושך הכחול
מחביא את הראש בתוך החול

לפעמים יש שם אמא גדולה
והיא מבשלת מרק ענקי לכל השכונה
הבטן שלה אומרת לי לבוא
לתוכה
כי אני התינוק העגול שלה

לפעמים
יוצאת מהים נמפה
עם פנים של אישה
וזנב של כריש, נמפה יפה
מסמנת לי לבוא
אל הגבעות
מהחושך קורצים לי כל האורות

לפעמים, כשכבר מאוחר
בקיוסק של אביגדור נוחתת פתאום חללית
שהיא סודית
ואז הם באים לקחת אותי

לפעמים
בלי כיוון מסוים
באמצע הלילה אני יורד אל הים
מתיישב בכיסא של המציל
ומחכה שזה יתחיל.

מילים: חנה גולדברג, לחן: עופר אקרלינג