הר שאול

על שפת הנחל הזורם מהר שאול
היינו מתכנסים
גם אם מצאנו את השער כבר נעול
היינו נכנסים
ומתגנבים אחד אחד ואז רצים כמו מטורפים
זה הגיל להיות תמיד ראשון

וכשגמענו את המרחק להר שאול
היינו קצת צמאים
תמיד בחרנו במדרון הכי תלול
היינו הגאים
רק המדריך שכבר היה מנוסה ועף כמו השחפים
לא חשב להיות תמיד ראשון

איך טיפסנו אז בתמימות עד קצה גבול הדמיון
וחיפשנו רק איך אפשר להיות תמיד ראשון

היום הנחל לא זורם מהר שאול
גם לא האנשים
אני רואה בבהירות את המסלול
למרות כל השנים
ורק העץ דמוי הצלב עומד יתום מזכיר ימים יפים
איזה שטות... להיות תמיד ראשון

איך טיפסנו אז בתמימות עד קצה גבול הדמיון
וחיפשנו רק איך אפשר להיות תמיד ראשון

מילים: פבלו רוזנברג, לחן: פבלו רוזנברג