ראיתי בחלום

ראיתי בחלום עלמה נקיה
בחלון נשקפה מן העליה,
ואור יפיה כמו אור הברקים
כמו שמש דמותה בראיה,
וצוארה מרובד בחרוזים
ועיניה כמו עיני צביה.
ראיתיה, ונפשי נקשרה בה -
וקומתה כמו מגדל בנויה.

וחמדתי לעלמה זאת בליבי
ואמרתי להוציאה שבויה.
העוד אני מדבר עם לבבי,
וזה איש בא בדיבורי רמיה,
וביקש אותי להדוף ולדחות,
ועוד חרב בידו והיא נטויה.

ועלמה נשקפה מן החרכים,
ואמרה לי:"הרוג בן העליה!"
אחזתיהו והיכיתיו בחרבו
וגרשתיו לתוך מדבר וציה.
ובת נדיב ביפיה ליבבתני,
ומי יתן ונפשי לה קנויה.
ונפשי חלתה מאהבתה
וצורתה בתוך ליבי מצויה.

מילים: עממי, לחן: ציון גולן