פרחים של קצף

אהבנו להביט אל זוך המים הכבדים והצלולים
אך לפעמים כשבאה לנו רוח עצב
והיא נושאת מן המצולה את האצות אז הגלים
מציירים על פני החוף פרחים של קצף.

ציצים של מלח לבנים פרחי אלמוות בחולות
כאקוורל אשר הים רשם בעצב מכחולו
רוטט חיוור בין קו החוף והמצולות.

הוא כל אשר תותיר לנו חשרת-אוקיינוסים, בסוף
הכל ישוב אל חיק הים גם הדגה וגם העוף.

ורק הקצף ישאר על פני החוף.

מילים: נתן יונתן, לחן: נחצ'ה היימן