גבנו לברושים
אנחנו מסתירים את ההרים. מאחורי בתינו.
אנחנו מתביישים לראות את הכוכב
חשים אל הרחובות הרוחשים
בל יסתבך לבנו במרחב.
וכך חיים עם חלונות סגורים
ובחוצות החגורים חוטים
של טלפון וטלגרף.
הרחק מכל אשר אהבנו לתומנו.
בתוך הזמן.
מעבר לעצמנו.
מילים: לאה גולדברג, לחן: שלמה יידוב
