געגועי לללניה

אני אדם
קשוח כמו סלע
ואת הרוחות המלטפות
נושבות מים
נדבק בי המלח
השארת בי מזכרות קטנות

עד כמה את יפה אני יודע
מזכרות קטנות הן סימנים
אבל אחרי הכל יבש המלח
יבש על הפצעים
והפצעים הם געגועים.

אני נרדם
משוח במלח
את מופיעה לי בחלום
לאן הלכת
סביב הסלע יש קרח
אין עוד שמש, אין עוד יום.

עד כמה את יפה אני יודע...

מילים: זאב נחמה, לחן: זאב נחמה