בלילה בא המבשר

בלילה בא המבשר
על מישכבי ישב,
בלטו עצמות גוו אין-שאר,
עמקו חורי עיניו.

אזי ידעתי כי נשבר
הגשר הישן,
שבין אתמול לבין מחר
תלו ידי הזמן.

איים עלי אגרוף רזה,
נשמע לי צחוק זדון:
אכן יהא השיר הזה
שירך האחרון!

מילים: רחל