הבלדה על אהרון דוד

בכובע קסקט השמוט על המצח
מעדר על כתף, כמו נווד מנגן
צועד לבדו ובודק את השטח
אהרון דוד יהודי זקן.

מסביב לו הרים וגלי כנרת,
הכל של כולם וכולם שלו,
רואה עץ ראשון וגבעה מתעוררת
ורחל המשוררת שרה לו...

ב-1915 אחרי הצהריים
כשהכל פתוח והכל בעתיד
ראיתי אותך איש זקן ופיקח
ראיתי אותך אהרון דוד.

האיש הקשיש משקיף אל העומק
עיניו רצות לכל המרחקים
ולא רואות מלחמות באופק
רק אהבה ושדות ירוקים

בשבילי העפר סוסה עוברת
מושכת אחריה עגלה וחלוץ,
ביום חמישי, בתחילת הדרך,
באמצע הקיץ - יפה בחוץ.

ב-1915 אחרי הצהריים...

צועד לבדו ובודק את השטח
עולה על גבעה ויורד אל המים
בכובע קסקט השמוט על המצח.

ב-1915 אחרי הצהריים...

מילים: יהונתן גפן