חיוך אדום ותכלת

החצר בה קברנו
עמדנו עירומים
ינשופים מספידים מגגות הבתים
הגדר המחושמלת
הרעפים המבריקים
בחיוך אדום ותכלת נשווע מרחקים

ברכבת הרוקדת
במדרון המגחך
בתנועה המתכווצת החיוך הכי שורף
אל עבר השמש המשתקפת
מבעד לסדינים המורכבים
נפלס שדות שלכת
נשסע מכאובים

תני לי יד לפגוע
לפגוע במה שאי אפשר
תני לי יד לשקוע
לשקוע לעולם לא עולם

מילים: טל פוגל, לחן: טל פוגל