אחד ולתמיד

אילו הניח ראשו על כתפי,
אילו קרב את שפתיו להעיד
בי נשיקה ארוכה, אינסופית,
אחד ולתמיד.

גם אם ימיי לא ידעו עוד שלווה,
את חלומי לא אוכל להספיד,
לא אוותר, זו אולי אהבה
אחת ולתמיד.

שוב לקראתו נפתחות זרועותי
אותו אלי אאסוף,
ים געגוע בעורקי, נכסף
אך אין לו חוף.

לילה ויום, באורו לכודה
ומבטו את כנפי שוב מרעיד,
אין לי שום תנאי, זוהי ברית אבודה,
אחד ולתמיד.

שוב לקראתו...

מילים: אהוד מנור