China

בתוך עולם של דמיון אני
מוצא את עצמי בימים רחוקים
רחוקים מאותה צרחה מתנשמת
רחוקים מאלו שהעין רושמת

בתוך הראש הערפל גובר
בתוך הגוף אצלי הכל בוער
אני עוזב אתכם אחר כך חוזר
לגלות שהכל הפך אחר

שבילי עפר שלא הלכו בהם אף פעם
נצבעים ירוק מתמלאים בטעם
ציורים שקופים של דמעה מתרסקת
צללים חיוורים שמסתירים את השקט

בתוך הראש הערפל גובר...

ואם כבר הכל הפך אחר אז אחר שיש בו יופי
מתמזג וצומח אל תוך מיליון יקומים
שיושבים ומחכים שנגדל ונחכים
כבר שנפסיק להאחז בשורשים יבשים

ואם כבר הכל הפך אחר אז אולי נצא החוצה?
אם במקום להצטער על דברים שכבר אינם
תמיד באלו שישנם מיליון צבעים משוגעים
לא נחזיק בעולם רשע נצטרף אל הבאים

ואם כבר הכל הפך אחר אז אחר שיש בו יופי...

מילים: יהל שרמן, לחן: יניב שנק