הפרא

היא קראה לו הפרא
כי ידעה שיילך יום אחד
כשהאש שוב תבער בו
הוא יברח יעלם לה לעד

היא שמעה את הבכי
כשהקיף את עצמו בחומות
אל תלך היא קראה לו
ונשקה את עיניו התועות

לילה עוד יום
הוא כבר לא ישתנה
פנימה הו פנימה
יש בו לו ילד בוכה שבוכה

הם קראו לו הפרא
כשהיה משתולל כמו מבול
ומכה וצורח
הוא לעולם לא ידע את הגבול

הוא יישב בבית סוהר
או ימות באחת התיגרות
הם כולם איחלו לו
שילך ויאבד בשדות

לילה עוד יום...

הוא ידע שהוא פרא
הוא פחד מהאש בגופו
כי ידע יום יגיע
והאש היא תשרוף גם אותו

לילה עוד יום...

מילים: מאיר בנאי, לחן: מאיר בנאי