מילים לשיר האיש במעיל השחור

צרצר מצרצר, מן הרוח איוושה,
יש שמלה מכותנה על החוט יבשה.
חלון כמו פירצה ועץ מיפן,
כפוף לאחור מסופת הוריקן.
לא מילה או מכתב, לא מבט לאחור,
היא הלכה עם האיש במעיל השחור.

מישהו ראה אותו בפרברים,
משוטט כמו חתול ליד אולם ריקודים.
הסתכל בעיניה כששאלה בשימחה,
אם רוצה הוא לרקוד, פניו- מסיכה.
מהתנ"ך, הם אמרו, הוא ציטט, מהמקור,
מאובק היה האיש במעיל השחור.

המטיף אז דיבר, הוא נשא אז דרשה:
"מצפונו של אדם הוא מושחת ומרושע.
אל תסמוך עליו שיאיר דרכך
כשמי שחייב לספקו- זה אתה."
קשה לבלוע את זה ואת הפה גם לסגור-
נתנה ליבה לאיש במעיל השחור.

לא טועים בחיים, אנשים כך אומרים.
זה נכון, לפעמים כך נראים החיים.
אבל איש אינו מת או חי, רק צף על פני אור,
היא עזבה עם האיש במעיל השחור.

יש אד על המים, עוד מיוני נשאר,
תחת סהר גבוה יש עץ שנעקר.
הדופק, התנודות, והרצון הרוטט,
מישהו בחוץ מכה סתם סוס מת.
לא מילה או מכתב, שיהיה מה לזכור-
היא הלכה עם האיש במעיל השחור.

מילים: אריאל קליינר, לחן: בוב דילן

שיתוף