התוגה מבט אינסוף לה
וקצר הזמן
וגדול כים העצב
בכינור קטן
היא חיכתה לו יום וליל
וליבה נכמר
מתוקה חשכת היין
והבכי מר
למרחק הלך הנער
עננים זכים
מה אמר ליבו לדעת
שם במרחקים
בהירים לילות הכסף
ואפל הדם
וגבוה שם העשב
ועמוק הים.
מילים: נתן יונתן, לחן: נחצ'ה היימן
