מילים לשיר סיינט פיטרבורג

היא ישנה במלון בסיינט פיטרבורג שיש בו אלף חדרים
מהקומה השלישית מעל הנהר היא נוגעת במים הקפואים
על המיטה יש לה לורקה ובורוז על השידה יש בקבוק כדורים
והבוקר הזה ערפילי וזוחל כמו קריש דם במעלה הורידים

היא ברחה מתל אביב כבר ביוני כשנגמרה שנת הלימודים
ודווקא למזרח אירופה כי אין לה שם שום חברים
ובתיק יש גלויה מבויילת שכתבה עוד בפראג להורים
והוויסקי הזה קטלני וצלול כמו שהיה רק אחד הגברים

ותיירים בקבוצות מתעטפים בפרוות ושטים בסירות עם דגלים ישנים
והיא נכנסת מהמרפסת ישר למיטה אל השינה הגדולה שעוצמת את החיים
היא יפה כמו המדונה של אדוארד מונק השיער השחור על הכר האדום
והעור המושלג שקפא שם לעד מתגלה בזרועות עד כף היד
ובארון הבגדים שהשאירה שבארץ יבדקו הרופאים
וזו שינה מלאכית שצונחת אחרי אלף לילות נדודים

ותיירים בקבוצות מחפשים מזכרות ומצטלמים מסביב למדריך החייכן
והחיים הם נהר והמוות הוא ים כך שמעה בשיר צ'כי ישן שרשמה ביומן
ואלו המילים האחרונות שכתבה כולם שוחים מול הזרם לקראת אהבה
ומחפשים את הטעם בשפתיים קרות ויונקים מבקבוק שאין לו פטמות
והורגים את הזמן בעינויים אישיים ונוסעים כדי לחזור לאותם מקומות
וזה הזמן שצוחק אחרון והורג את כולם עד שכולנו עצמות

מילים: שרון מולדבי, לחן: שרון מולדבי

שיתוף